סַנְפוּר (سَنْفُور) ובריבוי סַנַאפֵר (سَنَافِر) – דרדס. המילה כמובן אינה מילה ערבית, אלא מילה זרה, שנכנסה לערבית מהצרפתית ומהאנגלית. smurf – דרדס באנגלית, שבשיכול אותיות הפך ל- smfur, ולאחר חילופי למנ”ר קיבלנו סַנְפוּר.

 

המעניין הוא, שכמו שבעברית הפכה המילה “דרדס” בסלנג, לתיאור אדם נמוך קומה, כך גם בערבית. ברחוב הערבי משתמשים במילה סַנְפוּר לתיאור אדם נמוך קומה, אדם שאוהב לצחוק ולהתלוצץ, אדם שאינו יודע כלום וגם למישהו שהחל ללמוד משהו חדש, כמו סטודנט שנה א’

בתחילת דרכו…

 

• שַכְּלֹה קַצִיר זַיִّ אֵ(ל)סַّנְפוּר (شَكْلُه قَصِير زَيِّ السَّنْفُور) – הוא נמוך כמו דרדס

• צַ’חّוּכּ זַיִّ אֵ(ל)סַّנְפוּר (ضَحُّوك زَيِّ السَّنْفُور) – מתלוצץ / מתבדח כמו דרדס

• סַנְפוּר הַאדַא, בִּעְרַפֵש אִשִי (سَنْفُور هَادَا, بِعْرَفِش إِشِي) – זה דרדס, לא מבין כלום

• הַדוֹל סַנַאפֵר, יַעְנִי טֻלַّאבּ סַנֵה אוּלַא (هَدُول سَنَافِر, يَعْنِي طُلَّاب سَنِة أُولَى) – אלה דרדסים, כלומר סטודנטים שנה ראשונה

 

את הדרדסים יצר המאייר הבלגי פייר קוליפור הידוע בכינויו “פיו” והם החלו להופיע בכתב עת בלגי לקומיקס, הנקרא “ספירו”, בסוף שנות החמישים. ב-1981 הפכו הדרדסים לסדרת אנימציה שהופקה עבור רשת NBC האמריקאית והיא הופצה ברחבי העולם.

 

במקור היו יותר ממאה דרדסים, אך כאן הבאנו את היותר מוכרים:

• בַּאבַּא סַנְפוּר (بَابَا سَنْفُور) – דרדסאבא

• סַנְפוּרַה (سَنْفُورَة) – דרדסית

• סַנְפוּר (א)לְמַאזֵח (سَنْفُور المَازِح) – קונדסון

• סַנְפוּר (א)לְעַ’צְ’בַּאן (سَنْفُور الغَضْبَان) – רגזני / זעפני

• סַנְפוּר (א)לְמַעְ’רוּר (سَنْفُور المَغْرُور) – גנדרני

• סַנְפוּר (א)לְאַכּוּל (سَنْفُور الأَكُول) – זללני

• סַנְפוּר (א)לְקַוִי (سَنْفُور القَوِي) – בר כוח

• סַנְפוּר (א)לִמְפַכֵּّר (سَنْفُور الِمْفَكِّر) / אַבּוּ נַטַّ’ארַה (أَبُو نَظَّارَة) – בר מוח (החושב / בעל המשקפיים)

 

את הדרדסים בדיבוב לערבית הפיקו בלבנון באמצעות ערוץ “אֵסְתוּדְיוֹ לֻבְּנַאן” והסידרה שודרה ברוב הערוצים הערבים בשנות השמונים והתשעים, כולל אגב במדינות כמו לוב וכווית.

 

• קַרְיֵת אֵ(ל)סַّנַאפֵר (قَرْيِة السَّنَافِر) – כפר הדרדסים

• אֵלְקַלְעַה (א)לְמַהְג’וּרַה (القَلْعَة المَهْجُورَة) – הטירה הנטושה, בה חיים כמובן גרגמל וחתחתול

 

ואיך אפשר בלי שני הכוכבים הבלתי מעורערים, גַרְגַמֵל וחַתְחָתוּל? אז איך קוראים להם בערבית?

• שַרְשַבִּיל אֵ(ל)שַّרִיר (شَرْشَبِيل الشَّرِير) – גרגמל הרשע

• הַרְהוּר (א)לְקֻטّ – הַרְהוּר החתול (חַתְחָתוּל)

או בקיצור – שַרְשַבִּיל וּהַרְהוּר!

 

גם המילה “שַרְשַבִּיל” הפכה בסלנג ברחוב לתיאור מישהו רע או מרושע. אגב המילה שַרّ (شَرّ) בערבית משמעותה רַע, והנה כמה ביטויים בשימוש איתה:

• מַא בִּמַיֵّז בֵּין (א)לְחֵ’יר וִא(ל)שַّרّ (مَا بِمَيِّز بِين الخِير وِالشَّرّ) – לא מבדיל בין טוב לרע

• אַהְוַן מְן אֵ(ל)שַّרֵّין (أَهْوَن مْنِ الشَّرِّين) – הקל מבין שני הרעים = הרע במיעוטו

• אִנְכַּסַר אֵ(ל)שַّרّ (انْكَسَر الشَّرّ) – נשבר הרע (נאמר כאשר משהו נשבר, למשל כּוֹס שנפלה על הרצפה ונשברה)

• וֵין רַאיְחַה מִן עֵ’יר שַרّ? (وِين رَايْحَة مِن غِير شَرّ؟) – לאן את הולכת “ללא רע” (בטוב)?

• בִּרוּח אֵ(ל)שַّרّ (بِرُوح الشَّرّ) – שילך הרע (מאחלים למשל לחולה) והתשובה וּעַנַّכּ (وُعَنَّك) – וממך, או: וַלַא תְשוּפֹה אִנְתֵ (وَلَا تْشُوفُه انْت) – שלא תראה אותו אתה

• אַלְלַّה יִכְּפִינַא שַרّ הֵיכּ נַאס (أَلله يِكْفِينَا شَرّ هِيك نَاس) – שאללה יציל אותנו מרוע של אנשים כאלה

• כַּפַא אלְלַّה אֵ(ל)שַّרّ (كَفَى الله الشَّرّ) – שאללה יציל אותנו מהרע (נאמר כאשר מישהו עומד לספר לנו בשורה רעה, או מספר אותה)

 

והעיקר שיהיה לכולם רק טוב!

 

אם הגעתם עד לפה ואהבתם, שתפו! רוצים ללמוד איתנו, תנו לנו לייק לדף וצרו קשר:

*5965 מכל טלפון!