המסע הלילי של מוחמד

המסע הלילי של מוחמד (الإسراء والمعراج)

מבוא

המסע הלילי של מֻחַמַד, בערבית “אֵלְאִסְרַאא’ וִאלְמִעְרַאג’” (الإسراء والمعراج), הוא אחד מהאירועים המרכזיים והמסתוריים ביותר באמונה האסלאמית. הסיפור מתאר את מסעו המופלא של הנביא מחמד ממֵכַּה לירושלים ומשם לשמיים, מסע שנעשה בליל ה-27 בחודש רַגַ’בּ, החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621 לספירה. האירוע משלב בין ממד פיזי לממד רוחני ומהווה נקודת מפנה בתולדות האסלאם.

תיאור המסע

על פי המסורת, המסע החל כאשר המלאך גבריאל העיר את מחמד והביא לו את הבהמה הפלאית אֵלְבֻּרַאק (البراق), המתוארת כיצירה דמוית סוס או פגסוס, המסוגלת לעוף במהירות עצומה. מחמד רכב על אלבראק ממכה ל”מסגד הקיצון” (מסגד אֵלְאַקְצַא), שם התפלל עם נביאים קודמים. לאחר מכן עלה לשמיים, שם פגש נביאים כמו אדם, משה, ישו ואברהם, וקיבל מהאלוהים את מצוות התפילה. בתחילה נקבעו חמישים תפילות ביום, אך לאחר התייעצות עם משה, הוקטן מספרן לחמש.

אזכור בקוראן

המסע הלילי מוזכר בקֻרְאַאן במספר סוּרוּת, ובמיוחד בסורה 17, הקרויה “המסע הלילי”:

“ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו.” (תרגום: אורי רובין, 17:1)

בנוסף, סורה 53 מתארת את ההתגלות השמיימית:

“הן ראהו גם בפעם אחרת, אצל הלוטוס אשר בקצה המרום; שם הוא גן המסתור. כאשר כיסה את הלוטוס אשר כיסה, לא סר המבט ולא חרג, ואז ראה כמה מאותות ריבונו הגדולים.” (שם, 53:13-18)

המסע בחַדִית‘

החַדִית’ – אוסף המסורות על חיי מחמד – מפרט את מהלך המסע. מחמד מתואר כמי שעולה דרך שבעת הרקיעים, נפגש עם נביאים קודמים, ומשוחח עם אלוהים. אחת המסורות המפורסמות מתארת את שיחתו עם משה, שבמהלכה משה מייעץ למחמד להפחית את מספר התפילות, מתוך דאגה שהקהילה לא תעמוד בנטל.

חשיבות ירושלים באסלאם

ירושלים, המכונה באסלאם “בַּיְת אלְמַקְדֵס”, נחשבת לעיר השלישית בקדושתה באסלאם, אחרי מכה ו-אַלְמַדִינַה. המסע הלילי מחזק את הקשר הדתי של המוסלמים לעיר, ומצביע על הקשר בין האסלאם לבין הדתות היהודית והנוצרית. תחילה כיוונו המוסלמים את תפילותיהם לכיוון ירושלים, ורק לאחר מכן שינו את כיוון התפילה למכה.

פרשנויות ודעות שונות

זיהוי “המסגד הקיצון“

בעוד שהמסורת המוסלמית הרווחת מזהה את “המסגד הקיצון” עם מסגד אלאקצא בירושלים, היו פרשנויות מוקדמות שסברו כי מדובר במסגד שמיימי או במסגד קרוב יותר למכה. בתקופת שלטון בית אוּמַיַה, זיהוי זה אומץ באופן רשמי, כחלק מחיזוק מעמדה הדתי של ירושלים. חלק מהחוקרים סבורים כי זיהוי זה נבע ממניעים פוליטיים, במטרה למשוך את תשומת לבם של עולי רגל מוסלמים לירושלים במקום למכה.

גישות רציונליות

זרמים רציונליים כמו המוּעַתַזִילַה טענו כי המסע הלילי היה חזון או חלום, ולא התרחש במציאות. מסורת מפי עַאיְשַה, אשתו של מחמד, תומכת בגישה זו, בטענה שמחמד לא עזב את מיטתו באותו לילה.

קשרים פוליטיים

ההיסטוריון אחמד אליעקובי הצביע על כך שהשליט עבד אלמלכ בן מרואן בנה את מסגד אלאקצא כחלק מהמאבק הפוליטי עם מכה. המסגד נועד לשמש כתחליף דתי למכה בתקופה שבה נמנע מהשלטון הסורי גישה לעיר.

אלבראק והכותל המערבי

במסורת האסלאמית, הכותל המערבי מכונה “קיר אלבראק”, המקום שבו מחמד קשר את בהמתו לפני עלייתו לשמיים. המסורת זכתה לחיזוק במהלך המאה ה-20, במיוחד בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי בירושלים.

לילת אלמעראג‘

המוסלמים מציינים את ליל המסע הלילי בחגיגות הנערכות בליל ה-27 בחודש רג’ב. החגיגות כוללות תפילות מיוחדות, סיפורי מסע לילדים וקריאות קוראן. במקומות מסוימים נערכים אירועים קהילתיים, הכוללים סעודות וצום.

התפתחות המסורת בתרבות

המסע הלילי שימש מקור השראה לפילוסופים ומיסטיקנים אסלאמיים. פילוסופים פרסים כמו אבן סינא ועֻמַר ח’יאם חיברו יצירות פואטיות ופילוסופיות בהשראת סיפור זה. בנוסף, המסע מהווה בסיס לפרשנויות מיסטיות ולתיאורים אומנותיים בתרבות האסלאמית.

סיכום

המסע הלילי של מחמד הוא לא רק סיפור מופלא, אלא גם אירוע המשלב מיסטיקה, פילוסופיה ופוליטיקה. הוא מייצג את הקשר בין עולמות השמיים והארץ, בין הדתות המונותאיסטיות ובין ההיסטוריה הרוחנית והתרבותית של האסלאם. חשיבותו חורגת מעבר למסורת הדתית ומשפיעה על זהותם ותרבותם של מוסלמים עד היום.