נעמי שמר 12, יבנה. בתיאום מראש בלבד

סופר לנסר

اها .. مين ييجي معي

انا داعس كيك داون طاير

مش حامل معي ولا ورقه

اتطلع بالمراي بوليص بوكل غبره

كل الشبابيك سود مش شايف ولا حدا

سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير

كرسي للاخر بتفكر اني قاعد ورا

سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير –

 

سوبر لانسير فول تانك

بتبرق بتفكر انك فوتت بانك

تع شوف الجانط ملمع شيك

تتطلع فيه بتشوف حالك عم تتطلع فيك

حطها اول .. حطها اول بنصها عص عالتاني

والبوليص بوخد بس بصمة اصبع النصاني

واذا بدك اياني طل طل كل يوم انا بالحاره

كلام الناس ما بسمع غير فول فوليوم بالسياره

بتفكر جورج قاعد وراء الشوفير

حيطان اخر عماره عم بترج من الساب بوفير

كل كوربه بقلبها تسعه وستين مع سيارتي

بشمطها هاند بريك فجاه بشوف طيزها قدامي  

 

اها .. مين ييجي معي

انا داعس كيك داون طاير

مش حامل معي ولا ورقه

اتطلع بالمراي بوليص بوكل غبره

كل الشبابيك سود مش شايف ولا حدا

سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير

كرسي للاخر بتفكر اني قاعد ورا

سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير سوبر لانسير –

 

بقولوا الكلاب اكتر اصدقاء امينه النا
في تلاته بهزوا الراس عالكبّينه عنا
عايش من كومبينه لكنتينه انا والشله
ما منتحمل شغلات تقيله بكفينا الفنيله
شو تمن سنين تتصل لقب دكتور
نظره مش بمحلها بثواني منوصلك الف دكتور
معناش مصاري العالم نلف
ب100 شيكل فودكا XL ولحاله العالم بلف

كلها حركات دي جا فو بشوفها فوت الكرخانه الكل قارح
تلت شباب ران دي فو ركبوها سوبر سهرانه من مبارح
اذا مارقات من بعيد بنات تنتين اسمع كيف بعلى صوتها
تتحالا حواليها مازدات تنتين اربع فيزاف وهوندا
حط اول بديت تحرك تحكحك بالزفته اصوات تصرصك
تفعفل فان فان زت كيك تمعمك اسفلت اثرات تفرفك
صباحيه يطنب شان الله والديه يعطوا بنزين ال
عربيه والحجه تستدعي اسم الله عليه تقول فان ديزيل
بزبط المري .. ما احلى الشمس
نظارات بولي بلاس عجل بعمل طقس
توخدش العاطله .. عمي افهم من الاماره
مركب اربع جنطاط جداد اغلى من السياره
قولوا مبروك عمي ليش تنقوا علي
بحب سيارتي فش ايش تهتوا علي
ليش تتعدوا ليش مرق الدود ليش تهتوا علي
ليه مانا نتيجه منكوا فضاوة بالكوا بلاش تزتوا علي

אַהַא.. מִין יִיגִ’י מַעִי
אַנַא דַאעֵס כֵּיכּ דַאוּן טַאיֵּר
מִש חַאמֵל מַעִי וַלַא וַרַקַה
אִתְטַלַّע בִּלְמִרַאי בּוּלִיצ בּוּכֹּל עַ’בְּרַה
כֻּלّ אֵ(ל)שַּבַּאבִּיכּ סוּד מִש שַּאיֵּף וַלַא חַדַא
סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר
כֻּרְסִי לִלְאַאחֵ’ר בִּתְפַכֵּר אַנִّי קַאעֵד וַרַא
סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר

סוּבֵּר לַאנְסִיר פוּל טַאנְק
בִּתִבּרֵק בִּתְפַכֵּר אִנַّכּ פַוּתֵّת בַּאנְכּ
תַע שוּף אֵ(ל)גַ’אנְט מֻלַמַّע שֵיכּ
תִתְטַלַّע פִיה בִּתְשוּף חַאלַכּ עַם תִתְטַלַّע פִיכּ
חֻטְהַא אוּל.. חֻטְהַא אוּל בְּנֻצְּהַא עַ(ל)צּ’ עַ(ל)תַّאנִי
וֵאֵ(ל)בּוּלִיצ בּוּאכֹּ’ד בַּס בִּצְמֵת אִצְבַּע אֵ(ל)נֻצַּאנִי
וֵאִדַ’א בִּדַّכּ אַיַּאנִי טִל טִל כֻּל יוֹם אַנַא בִּ(ל)חַארַה
כַּלַאם אֵ(ל)נַאס מַא בִּסְמַע גֵ’יר פוּל פוּלְיוּם בִּ(ל)סַּיַארַה
בִּתְפַכֵּר גֵ’וּרְג’ קַאעֵד וַרַא אֵ(ל)שוּפֵיר
חִיטַאן אַאחֵ’ר עִמַארַה עַם בִּתְרֻג’ מִן אֵ(ל)סַּאבּ בּוּפֵיר
כֻּלّ כּוּרְבֵּה בִּקַלְבְּהַא תִסְעַה וּסִתִّין מַע סַיַארְתִי
בִּשְמֻטְהַא הַאנְדְבְּרֵיכּ פַגַ’אַה בִּשוּף טִיזְהַא קֻדַّאמִ

בִּקוּלוּ אֵ(ל)כְּלַאבּ אַכְּתַר אַצְ’דִקַאא אַמִינֵה אִלְנַא
פִי תְלַאתֵה בִּהִזּוּ אֵ(ל)רַאס עַ(ל)כַּבִּּינֵה עִנַא (עַ(ל)כַּבִּּינֵה עִנַא)
עַאיֵש מִן כּוּמְבִּינֵה לַכִּנְתִינֵה אַנַא וֵאֵ(ל)שִּלֵּה
מַא מִנִתְחַמַّל שַּעְ’לַאת תִקִילֵה בִּכְּפִינַא אֵ(ל)פַנִילֵה
שוּ תַמַן סְנִין תִתִצַלّ לַקַבּ דֻכְּתוּר
נַטְ’רַה מִש בִּמַחַלְהַא בִּתַ’וַאנִי מִנוּצֻלַכּ אַלְף דֻכְּתוּר
מַעְנַאש מַצַארִי אֵ(ל)עַאלַם נִלִףّ
בִּמִית שֵיכֵּל פוֹדְקַא XL וּלַחַאלַה אֵ(ל)עַאלַם בִּלִףّ

אַהַא.. מִין יִיגִ’י מַעִי
אַנַא דַעֵס כֵּיק דַאוּן טַאיֵּר
מִש חַאמֵל מַעִי וַלַא וַרַקַה
אִתְטַלַّע בִּלְמִרַאי בּוּלִיצ בּוּכֹּל עַ’בְּרַה
כֻּלّ אֵ(ל)שַּבַּאבִּיכּ סוּד מִש שַּאיֵּף וַלַא חַדַא
סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר
כֻּרְסִי לִלְאַאחֵ’ר בִּתְפַכֵּר אַנִّי קַאעֵד וַרַא
סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר סוּבֵּר לַאנְסִיר


כֻּלּהַא חַרַכַּאת דִי גַ’א פוּ בִּשׁוּפְהַא פוּת אֵ(ל)כַּרְחַאנֵה אֵ(ל)כֻּלّ קַארִחּ
תִלֵת שַבַּאבּ רַאן דִי פוּ רַכְּּבּוּהַא סוּבֵּר סַהְרַאנֵה מִן אֻמְבַּארֵחּ
אִדַ’א מַארְקַאת מִן בְּעִיד בַּנַאת תִנְתֵין אִסְמַעּ כִּיף בִּעְלַא צֻוְתְּהַא
תִתְחַאלַא חַוַאלֵיהַא מַאזְדַאת תִנְתֵין אַרְבַּע פִיזַאפ וֵהוֹנְדַא
חֻטّ אוּל בְּדִית תִתְחַרַכּ תִחְכַּחְכּ בִּ(ל)זִּפְתֵּה אַצְוַאת תִצְרִצִכּ
תִפְעַפִל פַאן פַאן זַתּ כֵּיכּ תִמַעְמֵכּ אַסְפַלְתּ אַתַ’רַאת תִפְרַפְּכּ
צַבַּאחִיֵּה יִטְנֹבּ שַּאן אֵ(ל)לַּה וֵאֵ(ל)דִיֵּה יִעְטוּ בִּנְזִין אֵ(ל..)
עַרַבִּיֵּה וֵאֵ(ל)חִגֵּ’ה תִסְתַדְעִי אִסְם אֵ(ל)לַּה עֲלֵיהַ תִקוּל פַאן דִיזֵיל
בִּזְבֵּט אֵ(ל)מִרִי.. מַא אַחְלַא אֵ(ל)שַּמְס
נַטְ’רַאת בּוּלִי בְּלַאס עַגַ’ל בִּעְמֵל טַקְס
תֻוְחֻדְש אֵ(ל)עַאטְ’לֵה.. עַמִّי אִפְהַם מִן אֵ(ל)אִמַארַה

אהה… מי בא איתי
אני דורס, עף במהירות מטורפת
אין עליי אפילו מסמך
מסתכל במראה, המשטרה מלאה באבק
כל החלונות כהים, לא רואה אף אחד
סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר

המושב האחרון תפוס, חושבים שאני יושב מאחור
סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר


סופר לנסר עם מכל דלק מלא
מנצנץ, חושב שנכנסת לבנק
בוא תראה את הג’אנטים מבריקים כמו שייח’
אתה מסתכל בהם, ורואה את עצמך מסתכל עליך
שים לה בהילוך ראשון… שים לה בהילוך ראשון, ונהיה על הקצב
והשוטר רק לוקח טביעת אצבע מהחלון
ואם אתה רוצה אותי, תמצא אותי כל יום בשכונה
לא מקשיב לאנשים, רק פול ווליום באוטו
חושב שג’ורג’ יושב מאחורי ההגה
קירות הבניין האחרון יוצאים מהעיר
כל סיבוב הופך לתשע ושישים יחד עם הרכב שלי
אני מושך את בלם היד במפתיע ורואה את הזנב שלה לפניי
אומרים שהכלבים הם החברים הכי נאמנים שלנו
שלושה מנענעים את הראש בקבינה שלנו
חיים מקומבינות, אני והחבורה
אנחנו לא מתעסקים בדברים כבדים, מספיק לנו טי-שירט
מה, שמונה שנים כדי לקבל תואר דוקטור?
מבט לא במקום, תוך שניות נביא לך אלף דוקטורים
אין לנו את הכסף לסובב את העולם
עם 100 שקל וודקה XL, והעולם מסתובב מעצמו

אהה… מי בא איתי
אני דורס, עף במהירות מטורפת
אין עליי אפילו מסמך
מסתכל במראה, המשטרה מלאה באבק
כל החלונות כהים, לא רואה אף אחד
סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר
המושב האחרון תפוס, חושבים שאני יושב מאחור
סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר, סופר לנסר

הכול תנועות… הג’יפ שועט, רואים את זה כאילו זה קרקס
שלושה חבר’ה בפנים, רכבו עליו כל הלילה מהלילה שעבר
אם בנות חולפות מרחוק, תשמע איך הן מגבירות את הקול שלהן
מסתובבות סביבה מאזדות, ארבעה ג’יפים ואנדה
תכניס לה לראשון, היא מתחילה לזוז, לוחצת חזק על האספלט
קולות חורקים, צמיגים שורקים, מכונית נעלמת
בבוקר היא חוזרת כמו שאנשים אומרים, נותנים לה בנזין
המכונית מזמזמת, מהפנטת, קוראים לאלוהים שיעזור לה, היא כמו דיזל
מכוון את הראי… כמה יפה השמש
עיניים בולשות סביבי, חושבים שהם משחקים עם מזג האוויר
לא לוקחים חופשה… הדוד שלי בא מהאמירות
מעמיסים ארבעה תיקים חדשים יקרים יותר מהמכונית
כולם אומרים “מזל טוב”, אבל למה אתם מדברים עליי?
אני אוהב את המכונית שלי, אין משהו שיכול להזיז אותי
למה תוקפים אותי? למה התולעים זוחלות עליי?
למה אין לי תוצאה מכם? בזבוז זמן… תפסיקו לזרוק עליי שטויות

דילוג לתוכן