נעמי שמר 12, יבנה. בתיאום מראש בלבד

חמזה נמרה על רקע לבבות

آه يا سلام

سيبنا الوقت يعدي أوام

ما حسبناش اللحظة الجاية

دا اسمه كلام

عيشنا العمر نربّي حمام

بس نسينا نقوم غيّة

ومايهمكش عادي

اسمع مني الساعة دي

مش وقت عتاب أو لوم

وبدل ما تكون وحداني

تسندني معاك ونقوم

فاضي شوية

نشرب قهوة فى حتة بعيدة

إعزمني على نكتة جديدة

وخلّي حساب الضحك عليّا

دا احنا يا دوب

مالحقناش نقرا المكتوب

علشان نلقى هموم وقسية

دا اسمه كلام

عيشنا العمر نربّي حمام

بس نسينا نقوم ِغيّة

عارفك مشغول ليام دي

ما انا زيك بس عندي

واكمنك داري بحالي

مذاكرني وعارف مالي

مستني عشان أحكيها

موج الدنيا أناني وعالي

وانت لوحدك وانا لسه لي

عم هعيشه معاك.. لو يوم

ماشي براحتك بس راهننى

على يوم منّك وسنين منى

إنك مابتعرفش تعوم

ومايهمكش عادي

اسمع مني.. الساعة دي

مش وقت عتاب أو لوم

فيها ايه لو نرجع تاني

وبدل ما تكون وحداني

تسندني معاك ونقوم

فاضي شوية؟

دا انا واحشاني القعدة معاك

وان ماقدرتش تيجي هناك

هستناك المرة الجاية

אַה יָא סַלַאם
סִיבְּנַא א-וַקְת יִעְדִּי אַוַאם
מַא חַסַבְּנַאש א-לַּחְזַה א-גַ’איַה

דַא אִסְמוּ כַּלַאם
עִישְנַא א-עֻמְר נִרַבִּי חַמַאם
בַּסּ נִסִינַא נְקוּם ע’יֵּה

וּמַאיְהִמַּכְּש עַאדִי
אִסְמַע מִנִّי א-סַּאעַה דִי
מִש וַקְת עִתַאבּ אוֹ לוּם

וּבַּדַל מַא תְּכּוּן וַחְדַאנִי
תִסְנֶדְנִי מַעַאכּ וּנְקוּם

פַאצִ’י שׁוּיַּה
נִשְרַבּ אֲוְהַה פִי חִתְּה בְּעִידַה
אִעְזִמְנִי עַלַא נֻכְּתַה גִ’דִידַה
וּחַ’לִּי חִסַאבּ א-צִּ’חְכּ עַלַיָּה

דַא אִחְנַא יָא דֻוּבּ
מַאלְחִקְנַאש נִקְרַא א-מַכְּתוּבּ
עַלַשַּאן נִלְקַא הֻמוּם וּקַסְיַה
דַא אִסְמוּ כַּלַאם
עִישְנַא א-עֻמְר נִרַבִּי חַמַאם
בַּסּ נִסִינַא נְקוּם ע’יֵּה

עַארֵפַכּ מַשְע’וּל לִייַّאם דִי
מַא אַנַא זַיָּכּ בַּסּ עִנְדִי

וַאכְּמַנַּכּ דַארִי בִּחַאלִי
מִזַאכִּרְנִי וּעַארֵפְ מַאלִי
מֻסְתַנִי עַשַאן אַחְכִּיהַא

מַוְג’ א-דֻנְיָא אַנַאנִי וּעַאלִי
וּאַנְתַּ לֻוּחְדַכּ וּאַנַא לִסַּה לִי
עַםּ אַחְעִישוּ מַעַאכּ… לוּ יוֹם

מַאשִי בִּרַאחְתַכּ בַּסּ רַאהִנְנִי
עַלַא יוֹם מִנַّכּ וּסְנִין מִנִّי
אִנַּכּ מַא בַּתִעְרַפְּש תִעוּם

וּמַאיְהִמַּכְּש עַאדִי
אִסְמַע מִנִّי… א-סַּאעַה דִי
מִש וַקְת עִתַאבּ אוֹ לוּם

פִיהַא אֵיהּ לוּ נִרְגַ’ע תַּאנִי
וּבַּדַל מַא תְּכּוּן וַחְדַאנִי
תִסְנֶדְנִי מַעַאכּ וּנְקוּם

פַאצִ’י שׁוּיַּה?
דַאנַא וַחְשַאנִי א-קַעְדַה מַעַאכּ
וּאִנ מַא קִדִרְתְּש תִיגִי הֻנַאכּ
הַסְתַנַאכּ א-מַרַּה א-גַ’איַה

 

אה, איזה יופי
נתנו לזמן לחלוף מהר
לא חשבנו על הרגע הבא

זה נקרא דיבור?
חיינו את החיים מגדלים יונים
אבל שכחנו להרים שובך

וזה לא משנה, זה בסדר
תקשיב לי, ברגע הזה
זה לא הזמן להאשמות או להטחת אשמה

ובמקום שתהיה לבד
תתמוך בי ונתקדם יחד

פנוי קצת?
בוא נשתה קפה במקום רחוק
תזמין אותי לבדיחה חדשה
ותן לי לשלם על הצחוק

אנחנו בקושי הספקנו
לקרוא את מה שנכתב
כדי למצוא את כל הצער והקשיים

זה נקרא דיבור?
חיינו את החיים מגדלים יונים
אבל שכחנו להרים שובך

יודע שאתה עסוק בימים אלו
אני בדיוק כמוך, אבל יש לי…

ומכיוון שאתה מכיר את מצבי
אתה זוכר אותי ויודע מה עובר עליי
ומחכה כדי שאספר לך הכל

גלי העולם אגואיסטיים וגבוהים
ואתה לבד, ואני עדיין כאן
אחיה את זה איתך… אפילו רק ליום אחד

אתה הולך בקצב שלך, אבל תתערב איתי
על יום ממך ושנים ממני
שאתה לא יודע לשחות

וזה לא משנה, זה בסדר
תקשיב לי… ברגע הזה
זה לא הזמן להאשמות או להטחת אשמה

מה יקרה אם נחזור שוב?
ובמקום שתהיה לבד
תתמוך בי ונתקדם יחד

פנוי קצת?
אני ממש מתגעגעת לישיבה איתך
ואם לא תוכל להגיע לשם
אחכה לך לפעם הבאה

דילוג לתוכן