נעמי שמר 12, יבנה. בתיאום מראש בלבד

השיר אנת אלמעלם של סעד אלמג'רד

إنت معلم وإحنا منك نتعلم
إنت معلم وإحنا منك نتعلم
نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم
نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم
إنت معلم وإحنا منك نتعلم
إنت معلم وإحنا منك نتعلم
آه نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم
نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم

واللي خلاك ما يفهم يجي له يوم ويندم
واللي خلاك ما يفهم يجي له يوم ويندم
وما تسمع اللي يخدعك، إنت معلم
وما تسمع اللي يخدعك، إنت معلم
إنت معلم وإحنا منك نتعلم (معلم)
إنت معلم وإحنا منك نتعلم
آه نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم
نسكت وإنت موجود ما نرضى نتكلم

אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם
אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם
נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם
נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם
אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם
אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם
אָה נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם
נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם

וְאֵלִּי חָ’לָּאכּ מַא יִפְהַם יַגִּי לֻה יוֹם וּיִנְדָם
וְאֵלִּי חָ’לָּאכּ מַא יִפְהַם יַגִּי לֻה יוֹם וּיִנְדָם
וּמַא תִּסְמַَע אֵלִּי יֶחְדַּעְכּ, אִנְתּ מֻעַלִּם
וּמַא תִּסְמַَע אֵלִּי יֶחְדַּעְכּ, אִנְתּ מֻעַלִּם
אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם (מֻעַלִּם)
אִנְתּ מֻעַלִּם וְאִחְנָא מִנַּכּ נִתְעַלַּם
אָה נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם 

נִסְכְּתּ וְאִנְתּ מָוְגְ’וּד מַא נַרְצָ’א נִתְכַּלֵּם

 

אתה מורה ואנחנו לומדים ממך
אתה מורה ואנחנו לומדים ממך
אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר
אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר
אתה מורה ואנחנו לומדים ממך
אתה מורה ואנחנו לומדים ממך
אה, אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר
אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר

ומי שגרם לך לא להבין, יבוא יום ויתחרט
ומי שגרם לך לא להבין, יבוא יום ויתחרט
ואל תשמע את מי שמערים עליך, אתה מורה
ואל תשמע את מי שמערים עליך, אתה מורה
אתה מורה ואנחנו לומדים ממך (מורה)
אתה מורה ואנחנו לומדים ממך
אה, אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר
אנחנו שותקים כשאתה כאן, לא מרשים לעצמנו לדבר

דילוג לתוכן